העמק דבר על דברים כ״ד:ג׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על דברים כ״ד:ב׳ העמק דבר על דברים כ״ד:ד׳ »

3 שולחן ערוך, אבן העזר פתח ↗

אם נתגרשה מן האירוסין מותרת לתובעו לדין ולדור עמו ואם היה לבו גס בה אף מן האירוסין אסור:

4 קידושין פתח ↗

וּמוֹדֶה רָבָא בְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה, שֶׁאִם בָּעַל וְלֹא קִידֵּשׁ – שֶׁלּוֹקֶה. ״וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״ אָמַר רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי הוּא חִילֵּל. וּשְׁנֵיהֶם מוֹדִים בְּמַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, שֶׁאִם בָּעַל וְלֹא קִידֵּשׁ – שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה, דֶּרֶךְ לִיקּוּחִין אָסְרָה תּוֹרָה.

5 משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות פתח ↗

כָּל הַשָּׁנָה אֵין מְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן. וְלֹא מְתַקֵּן דֶּרֶךְ. וְלֹא שׁוֹמֵר בַּחוֹמָה. וְלֹא נוֹתֵן לְפַסֵּי הָעִיר. וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר דברים כד, ה "לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר" לַעֲבֹר בִּשְׁנֵי לָאוִין. לֹא לְצָרְכֵי הָעִיר וְלֹא לְצָרְכֵי הַגְּדוּד:

5 ספר יראים פתח ↗

סימן רכח קצ שמח כלה. את ה' אלהיך תירא לעשות את כל אשר צוה שנושא אשה חדשה לו אפילו אלמנה בעולה אינו רשאי לצאת בצבא דכתיב בפ' בי תצא כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר וגו'. ותנן בסוטה פ' משוח מלחמה סוטה מ"ג א' ואלו שאינם זזים ממקומם נטע כרם ולא חלל בנה בית ולא חנכו והנושא את ארוסתו והכונס את יבמתו שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח כרמו ביתו כמשמעו אשתו זו אשתו אשר לקח להביא יבמתו ואין מספקין מים ומזון ואין מתקנין את הדרכים. ותניא בספרי כי יקח איש אשה חדשה אין לי אלא בתולה מנין לרבות אלמנה ארוסה ושומרת יבם ת"ל ושמח את אשתו אשר לקח מכ"מ אם כן למה נאמר חדשה שהיא חדשה לו פרט למחזיר גרושתו לקח פרט לאלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר. לא יצא בצבא אבל יספיק כלי זין ומים ומזון ת"ל לכל דבר. למדנו שבשנה ראשונה שנושא אדם את אשתו חייב לשמחה דכתיב נקי יהיה לביתו ושמח את אשתו בכל דברים שהוא יודע שיש לה שמחה. וראה כמה הקפידה תורה על מצות שמחה שנפטר מלצאת בצבא ק"ו שערי' במקום מתבטל בדברים ששאר חייבים ללכת ומצוה זאת נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ הלכך צריך אדם שיזהר בזמן הזה.

6 סוטה פתח ↗

אֵלּוּ שֶׁאֵין זָזִין מִמְּקוֹמָן: בָּנָה בַּיִת וַחֲנָכוֹ, נָטַע כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ, הַנּוֹשֵׂא אֶת אֲרוּסָתוֹ, הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת״. ״לְבֵיתוֹ״ — זֶה בֵּיתוֹ, ״יִהְיֶה״ — זֶה כַּרְמוֹ, ״וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ״ — זוֹ אִשְׁתּוֹ, ״אֲשֶׁר לָקָח״ — לְהָבִיא אֶת יְבִמְתּוֹ. אֵין מַסְפִּיקִין לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, וְאֵין מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים.

3 ושנאה. רש״י פי׳ בשורה היא. ולפי הפשט הוא בתורת מצוה כיון שיש עליה דברים מכוערים. והוא לא נשאה עדיין:

4 וכתב לה וגו׳. אפילו מן האירוסין צריכה הכנה זו כמש״כ לעיל:

5 ושלחה מביתו. דאחר שהיא בביתו ניכר דגייסי אהדדי. ומש״ה אפילו מן האירוסין אסורה לדור עמו כמבואר בשו״ע אה״ע סי׳ קי״ט ס״י:

6 אשר לקחה לו לאשה. כ״ז מיותר וללמדנו דוקא לקחה בקדושין. אבל בשידוכין אע״ג דכבר נתנה דעתה על אחר. מכ״מ רשאי הראשון להחזירה:

4 יבמות פתח ↗

סוֹטָה סָפֵק נָמֵי טוּמְאָה כְּתִיבָא בַּהּ! דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין — אֲסוּרָה, מִן הָאֵירוּסִין — מוּתֶּרֶת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה״.

5 סוטה פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא״. יָכוֹל בַּצָּבָא הוּא דְּלֹא יֵצֵא, אֲבָל יַסְפִּיק מַיִם וּמָזוֹן וִיתַקֵּן הַדְּרָכִים — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכׇל דָּבָר״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַבּוֹנֶה בַּיִת וְלֹא חֲנָכוֹ, נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ, אֵרַס אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עָלָיו״ — עָלָיו אִי אַתָּה מַעֲבִיר, אֲבָל אַתָּה מַעֲבִיר עַל אֲחֵרִים. וּמֵאַחַר דִּכְתַב ״לֹא יַעֲבֹר״, ״לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא״ לְמָה לִי? לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין.

« העמק דבר על דברים כ״ד:ב׳ העמק דבר על דברים כ״ד:ד׳ »